הטיפול בילד הלוקה/סובל מבעיות חברתיות
 
 

פסיכולוג ואיש חינוך מפורסם, בשם: ד"ר ריצ'ארד לבוי,

מסביר ומדגיש שכישורים חברתיים צריך ללמוד דרך בית -הספר.

 

ד"ר לבוי מסביר, כי כל דבר בחייהם של הילדים קשור למצב החברתי שלהם: 

היתרונות לכך רבים:

אם הילד/נער מקובל בכתה, סביבו הרבה חברים- אז יהיה לו הכוח ,המוטיבציה והחשק ללמוד. הישיגיו יהיו גבוהים, מצב רוחו טוב, התנהגותו בבית הספר טובה, רגוע בבית, מסתדר עם המורים שלו.מבצע מטלות ושיעורי-בית. מצב אידיאלי באמת.

 

והחסרונות, מן הצד השני:

אם הילד דחוי, ללא חברים, בצד, לבד- לא יהיה לו הכוח ,המוטיבציה ללמוד. יסתבך בפלילים, מכות, בהתנהגות גרועה, התחצפות למורים ולהורים, הרחקה מבית-הספר, ועד להרחקה מן החברה.

 

ד"ר לבוי טוען, כי ניתן לפצות על לקויות למידה, ניתן ללמד ולהשלים לילד חומרי-למידה. אך מה עושים עם חוסר מיומנות חברתית? הילד נולד כך, והבעיה נסחבת איתו עד לבגרות וזיקנה.

ואין פתרון?

 

יש פתרון:

הפיתרון הוא לאבחן את הבעיה. זה דבר ראשון.

ואז ללמד את הילד כישורים חברתיים.

איך עושים את זה?

1. מפרקים את הכישורים החברתיים לפרטים קטנים, למצבים.

2. את המצבים מפרקים לאיך האירוע מתרחש בדרך כלל, ומה מקובל לעשות ולומר בארוע כזה.

לדוגמה:  נער מגיע לחתונה . צריך לברך: מה מקובל? מזל טוב! הרבה נחת!ועוד..

לוחצים יד-כיצד? מתיישבים ליד השולחן. מתחילים לאכול-איך? משתמשים בסכ"ום, מעבירים מעט מזון מן הקערה לצלחת. אוכלים בפה סגור. וכך הלאה....עד שמכסים את הארוע כולו.

צריך לצפות שאלות, ארועים קטנים, שתיית אלכוהול,

הכל בכדי למנוע שגיאות.

נותנים לילד להתנסות בארוע.

3.אחר כך מנתחים איתו את האירוע והתנהגותו באירוע:מה עבד טוב? מה לא?

מלמדים ומתקנים את השגיאות שנעשו.

 

צריך המון סבלנות לילד כזה.

ההשקעה משתלמת. הילד מפנים את ההתנהגות של הארוע הזה, וכך גם יתנהג בארועים דומים.

הרי לא תצטרכו כל חייו ללמד אותו.

אם תתחילו בגיל צעיר, כבוגר ומבוגר, הוא יתפקד היטב בחברה, על פי כללי התנהגות  הנהוגים בחברה.

 

4. מלמדים לכתוב מכתבים מכל הסוגים: מכתב רשמי, מכתב לחבר, כרטיס ברכה ועוד...איפה חותמים, ובאיזו ברכה מסיימים את המכתב. איפה כותבים את הכתובת על המעטפה, מדביקים בול ועוד.

כל זה חייב להיות מתוחזק בחיזוקים חיוביים.

 

לכל האנשים הרגילים- אלו הם מצבים שאנחנו לא חושבים עליהם אפילו. ההתנהגות היא אוטומאטית. הילדים לומדים מאיתנו מתוך צפיה בנו.

 

במה מתבטא עוד הקושי החברתי?

אי-מסוגלות לשאול שאלות נכונות, שאלות הנחייה.

אי מסוגלות לשאול שאלות מחשבה,

ושאלות לקבלת מידע.

 

ילד כזה אינו נגש לבקש עזרה, לא בבית הספר ולא בבית.

הוא לא מודע לקושי שלו.

אנחנו, ההורים, המורים, הגננות, המשפחה, צריכים לאתר את הבעיה ולטפל.

 

בגיל ההתבגרות הבעיה מחמירה כפליים  אצל ילדים לא מטופלים.

הילד מרגיש שמשהו לא בסדר איתו, הוא לא מבין מה. הוא נבוך ומתבייש לדבר, מתרחק מן החברה בבית הספר, פוחד להצטייר כטפש.

 

המלצות לבית הספר: איך כדאי לגשת ולטפל בעיניין?

 

לאתר קבוצת ילדים כזו, ולהקים קבוצת תמיכה.

הילדים יעזרו זה בזה .

כל ילד שהתנסה והצליח- צריך לחזק אותו.

נשתמש בפסיכולוגיה חיובית בלבד: אך ורק חיזוקים ובקורת בונה בטוב. לא נשתמש בביקורת שלילית ולא בביטויים שליליים.

לשלילי נתייחס כך: בטוח שתצליח יותר בפעם הבאה!

 

חיזוקים ומחמאות ליד החברים יובילו לחיזוק הביטחון העצמי, לכבוד של החברים כלפיו. אנחנו מעבירים לכולם את המסר: הנער הזה בסדר גמור, מצליחן, חברותי. כדאי להתקרב אליו. כך יאסוף אליו חברים, יוזמן לאירועים חברתיים.

 

 

יש אפשרות אחרת לטיפול:

להגיע אלי לאימון פעם בשבוע .

אני מיישמת את השיטה הזו בפסיכולוגיה חיובית ובניית הביטחון העצמי ודימוי עצמי גבוה.

 

צרו קשר ונקבע פגישה:052-4329967

התחילו את השינוי עוד היום, צרו איתי קשר:

אבחון דידקטי, לקויות למידה, בלימודים, קושי חברתי, ייעוץ הורים ומשפחות, הוראה מתקנת, CBT, טיפול, התנהגות, קשב וריכוז, גיל ההתבגרות, התפרצויות זעם